אבחון פסיכודידקטי בוחן את תפקודו הלימודי של התלמיד, ובעצם- תפקודו של אדם בכל גיל ובכל תחומי החיים, מושפע לא רק מיכולותיו השכליות. פעמים רבות אנו מסתכלים על מכלול הגורמים המעורבים בחייו.
שני ילדים בעלי יכולות קוגניטיביות דומות יתפקדו בבית הספר באורח שונה לגמרי אם, למשל, האחד מגיע מסביבה מאוד מטפחת המעודדת אותו לקרוא וללמוד, והשני מגיע מסביבה דלה יותר.
הטיפול בשני ילדים המפגינים קשיים דומים במתמטיקה, למשל, יהיה שונה אם האחד סובל מדיסקלקוליה בעוד השני סובל מחרדה מול המקצוע.
באופן כללי, אם כבר מעבירים את הילד והוריו את התהליך האבחוני ומגייסים אותם להשקיע מאמץ, זמן ומשאבים, מן הראוי שנבחן את כלל הגורמים העשויים להסביר את הקשיים שהילד מפגין. בנוסף למצב הקוגניטיבי, מצבו הרגשי של הילד הוא אחד הגורמים המשמעותיים העשויים להשפיע על תפקודו הלימודי.
החלק הפסיכולוגי | מרכז גלאי
באבחון הפסיכודידקטי , יש שני חלקים: חלק פסיכולוגי וחלק דידקטי. בחלק הדידקטי נבדקים הכשרים הנמצאים במוקד האבחון הדידקטי (תפקודי זיכרון, תפיסה, חשיבה, סגנון עבודה ורמה במיומנויות יסוד של קריאה, כתיבה וחשבון).
בחלק הפסיכולוגי, מתבצעת הערכה מקיפה של היבטים שונים הקשורים במצבו הרגשי והנפשי של הילד.
החלק הפסיכולוגי של האבחון כולל שימוש במגוון כלים שנועדו להעריך היבטים שונים של המצב הרגשי: האופן בו המאובחן תופס את עצמו ואת משפחתו, חרדות שונות שמעסיקות אותו, כיצד הוא חווה את המציאות וכיצד הוא מפרש אותה, כיצד הוא חווה את העולם החברתי ואת מקומו בתוך עולם זה לא פחות חשוב- מה מידת הכוחות הנפשיים שלו וממה הוא שואב כוח וחיזוק.
כאמור, מצבו הרגשי של הילד הוא "שחקן מרכזי" ביכולת שלו לתפקד בבית הספר.
קשיים בלימודים לא בהכרח מתחילים ומסתיימים בקריאה, כתיבה או בעיות מתמטיות. לעתים תלמיד מתקשה לאורך זמן כשהוא משקיע מאמץ רב אך לא מצליח להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. פעמים רבות הדבר מוביל לתסכול, ירידה בביטחון העצמי וקושי רגשי סביב נושא הלמידה.
במצבים כאלה יש צורך במבט רחב יותר, כזה שבוחן את תפקודי הלמידה ולצד זאת את ההיבטים הפסיכולוגיים שיכולים להשפיע עליהם. אבחון פסיכודידקטי משלב בין השניים כשהמטרה היא להבין איפה נמצא הקושי, מה עומד מאחוריו וכיצד הוא משפיע על התפקוד היומיומי. השילוב בין שני התחומים מאפשר לקבל תמונה מלאה ולבנות המלצות מדויקות שנותנות מענה לגורמים הרגשיים והקוגניטיביים.
הפנייה לאבחון יכולה להגיע כאשר יש קושי מתמשך בלמידה שלא בהכרח מוסבר על ידי הישגים נמוכים. לפעמים יש פער משמעותי בין היכולת הכללית של התלמיד לבין הביצועים שלו בפועל ולעתים יש קושי שמתחיל בתחום אחד אך משפיע בהמשך הדרך על תחומים נוספים.
בין הסימנים שיכולים להוביל לאבחון: קריאה איטית, קושי בהבנת הנקרא, שגיאות כתיב רבות, קושי בהבעה בכתב, בעיות בחשבון, קושי לזכור חומר שנלמד או צורך בזמן רב מאוד כדי להשלים משימות שנראה כי אפשר לבצע במהירות.
במקביל לכל אלה יכולים להופיע גם תופעות של הימנעות מלמידה, חרדת מבחנים, תחושת כישלון, ירידה במוטיבציה ופער גדול בין תפקוד בעל פה לבין תפקוד בכתב. אבחון פסיכודידקטי עונה על השאלה האם הבעיה לימודית בלבד או שיש לה מרכיב רגשי או קוגניטיבי. אבחון משולב מאפשר לתת מענה נרחב.
הפנייה לאבחון יכולה להגיע כאשר יש קושי מתמשך בלמידה שלא בהכרח מוסבר על ידי הישגים נמוכים. לפעמים יש פער משמעותי בין היכולת הכללית של התלמיד לבין הביצועים שלו בפועל ולעתים יש קושי שמתחיל בתחום אחד אך משפיע בהמשך הדרך על תחומים נוספים.
בין הסימנים שיכולים להוביל לאבחון: קריאה איטית, קושי בהבנת הנקרא, שגיאות כתיב רבות, קושי בהבעה בכתב, בעיות בחשבון, קושי לזכור חומר שנלמד או צורך בזמן רב מאוד כדי להשלים משימות שנראה כי אפשר לבצע במהירות.
במקביל לכל אלה יכולים להופיע גם תופעות של הימנעות מלמידה, חרדת מבחנים, תחושת כישלון, ירידה במוטיבציה ופער גדול בין תפקוד בעל פה לבין תפקוד בכתב. אבחון פסיכודידקטי עונה על השאלה האם הבעיה לימודית בלבד או שיש לה מרכיב רגשי או קוגניטיבי. אבחון משולב מאפשר לתת מענה נרחב.
אבחון פסיכודידקטי בוחן מספר שכבות של תפקוד במקביל. כל תחום שנבדק נותן מידע שונה ורק החיבור מאפשר להבין בצורה ברורה מה מקור הקושי ולתת המלצה להמשך הדרך.
בחלק הדידקטי של האבחון נבדקים תחומים כמו קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, חשבון ותפקודי למידה נוספים. בבדיקה ישנה התייחסות לדיוק, קצב העבודה, סוג הטעויות שנעשות והאופן שבו הנבדק מתמודד עם כל משימה חדשה. המטרה היא להבין האם קיימת לקות למידה ואם כן באיזה תחום היא מופיעה וכיצד היא משפיעה על התפקוד בפועל.
בחלק הפסיכולוגי ניתן לבדוק את יכולות החשיבה, ההבנה, הזיכרון, מהירות העיבוד ותפקודים נוספים שמשפיעים על הלמידה. לעתים קושי לימודי אינו נובע מחוסר ידע אלא דווקא מקצב עיבוד איטי, קושי בזיכרון או בעיה בתכנון ובהתארגנות. הבדיקה מסייעת להבין מהן היכולות של הנבדק, מהן החוזקות ומהן החולשות ובאילו תחומים הוא נדרש למאמץ גדול יותר.
למצב הרגשי יכולה להיות השפעה רבה על יכולות הלמידה או הביטוי בפועל. חרדה, תסכול, דימוי עצמי נמוך או חוויות של כישלון מהעבר יכולים להשפיע על רמת הריכוז, על מידת המוטיבציה ועל הביצועים בפועל. אבחון פסיכודידקטי לא מסתפק רק בתוצאות של משימות לימודיות. הוא בא לבדוק האם ישנם גורמים רגשיים שמשפיעים על התפקוד או מחמירים קושי שכבר קיים.
אחד היתרונות של אבחון פסיכודידקטי הוא האפשרות לבדוק את השילוב בין התחומים השונים ואת ההשפעה של כל אחד על האחר. למשל תלמיד יכול להתמודד עם לקות קריאה אמיתית ובמקביל לפתח חרדה שמחמירה את הביצועים במבחנים. במקרה אחר, קושי לימודי שנראה כלקות יכול להיות מושפע בעיקר מבעיה בזיכרון, בקשב או במצב רגשי. החיבור בין הממצאים נותן תמונה רחבה שמאפשרת לתת מענה שמתאים למקור הקושי ולא רק לביטוי החיצוני שלו.
תשובה: האבחון כולל מבחני אינטליגנציה המעריכים את היכולות הקוגניטיביות של הנבדקים. האבחון מתמקד בתפקודים הרגשיים תוך שימוש במבחן השלכתי. האבחון מבצע הערכה של הישגים בתחומי למידה שונים כמו הבנת הנקרא, כתיבה וכתיב, קריאה, חשבון,אנגלית, תהליכי זיכרון, יכולת התארגנות, אסטרטגיות למידה וקשב וריכוז.
תשובה: לאבחון יש מספר מטרות: הוא בוחן האם קיימות לקויות למידה, ואם כן הוא מזהה את הקשיים הייחודיים ואת המקור לקשיים. המבדק מאפיין את צורת הלמידה של הילד ואת מוקדי הכוח שלו בתהליך הלמידה. האבחון מעניק המלצות מדויקות להורים ולצוות הלימודי. האבחון נותן לצוות המורים והיועצים בבת הספר המלצות מפורטות איך להתנהל עם הילד כדי לשפר את הישגיו הלימודים והמלצות להתאמות ייחודיות בבחינות.
תשובה: אבחון פסיכודידקטי נדרש במספר מצבים:
כאשר קיים חשד לקשים רגשיים אשר משפיעים על התפקוד של הילד בלימודים.
כאשר מתעורר צורך בהבנה רחבה ומעמיקה של המקורות לקשיים הלימודיים של הילד.
לקראת ועדת שילוב בבית הספר לצורך קבלת תגבור לימודי במסגרת בית הספר.
לקראת ועדות השמה המתקיימות במטרה לשבץ את הילד במסגרת לימודים מתאימה.
במקרים שבהם יש צורך בהתאמות בבחינות הבגרות, הן בבחינות בכתב והן בבחינות בעל פה.
תשובה: בהחלט. המבחן מוכר על ידי משרד החינוך לצורך התאמות בבחינות בכל הרמות.
תשובה: זיהוי הקשיים הלימודיים ומבדיל בין הגורמים השונים של הקשיים כמו לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים רגשיים, בעיות בשפה, בעיות בזיכרון וחשיבה ועוד. המבחן מעניק ראייה כוללת של כל התפקודים האקדמאיים מתוך אבחנה בין הגורמים השונים המשפיעים על התפקוד ועל הקשרים שביניהם.
אבחון פסיכודידקטי הוא כלי משמעותי בעבודת מערכות החינוך וההוראה, המספק תמונה רחבה ומעמיקה על יכולותיו הקוגניטיביות והפסיכולוגיות של הילד. זהו תהליך שנעשה בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע, וכולל שני חלקים עיקריים – החלק הפסיכולוגי והחלק הדידקטי. כל אחד מהם ממוקד בהיבטים שונים של הילד, שמאפשרים לאבחן בצורה מדויקת את הכוחות והקשיים שלו. תהליך האבחון חשוב לא רק לזיהוי קשיים לימודיים, אלא גם לתמיכה נפשית ורגשית כדי לאפשר לילד להצליח בכל תחום.
חלק פסיכודידקטי – איך הוא מתבצע ומה מטרתו?
במהלך אבחון פסיכודידקטי, אחד החלקים החשובים ביותר הוא החלק הדידקטי, בו נבדקים הכשרים הקשורים לתפקוד הלימודי של הילד. תהליך זה בודק את היכולת של הילד לתפקד במספר תחומים חיוניים כגון זיכרון, תפיסה, חשיבה, סגנון עבודה, ורמה במיומנויות יסוד של קריאה, כתיבה וחשבון. כל אלו הם מרכיבים קריטיים בהבנת יכולתו של הילד להצליח בסביבה לימודית.
החלק הדידקטי מבוצע באמצעות סדרת מבחנים ופעילויות שמעריכים את המיומנויות החשובות ביותר שדרושות לתפקוד תקין בכיתה. המידע הנאסף בשלב זה משמש להבין היכן הילד נמצא מבחינת ההתקדמות הלימודית וכיצד ניתן לסייע לו בשיפור המיומנויות היסודיות.
החלק הפסיכולוגי – הערכת מצב רגשי ונפשי
החלק הפסיכולוגי של האבחון עוסק בהערכת המצב הרגשי והנפשי של הילד. זהו היבט קריטי במיוחד משום שיכולת הילד להתמודד עם האתגרים הלימודיים תלויה מאוד במצבו הרגשי והנפשי. במהלך החלק הפסיכולוגי, מתבצע שימוש במגוון כלים שנועדו להעריך את המצב הרגשי של הילד, כולל אמצעים המודדים את תפיסת הילד את עצמו ואת משפחתו, את החרדות שהוא חווה, את הדרך בה הוא תופס את מציאות חייו ואת עולמו החברתי.
הערכת המצב הרגשי מתבצעת על ידי שאלות ממוקדות ומבחנים שמיועדים להבין את הדרך בה הילד חווה את הסביבה החינוכית והחברתית שלו. תהליך זה מצריך תשומת לב רבה למצבו הנפשי של הילד, שיכול להשפיע ישירות על ההתמודדות שלו עם אתגרים לימודיים. חלק זה מהווה את השחקן המרכזי בהבנת הקשיים של הילד, שכן מצבו הרגשי משפיע על היכולת שלו להצליח בבית הספר.
כיצד אבחון פסיכודידקטי תורם לפתרון בעיות לימודיות?
ההבנה של שני ההיבטים – הקוגניטיבי והרגשי – מאפשרת ליצור תמונה מלאה של הילד, דבר שמוביל לפיתוח תוכנית לימודית מותאמת אישית. אבחון פסיכודידקטי מסייע למורים והורים להבין את הקשיים הלימודיים שהילד נתקל בהם, ולקבוע את הדרך הנכונה ביותר להתמודד איתם. באמצעות האבחון ניתן גם להמליץ על תוכניות התערבות שיכולות לכלול סדנאות ללימוד מיומנויות חדשות, טיפולים פסיכולוגיים או כלים נוספים שיכולים להקל על הילד.
חשוב לדעת כי האבחון מקיף וכולל מספר שלבים. הרעיון הוא לאסוף מידע מגוון ולא להסתפק רק במידע על תחום אחד.
השלב הראשון כולל איסוף מידע על ההיסטוריה הלימודית, הקשיים הקיימים, הישגים קודמים, אופן התפקוד בבית ובמסגרת החינוכית וכן מידע על ההתפתחות האישית והרגשית. המטרה היא להבין מה הוביל לפנייה ואילו שאלות האבחון אמור לבדוק. ניתן לאסוף את המידע מהנבדק, מההורים ובמקרים מסוימים מהצוות החינוכי.
בהתאם לשאלה שעליה רוצים לקבל תשובה יתבצעו מבחנים ומשימות בתחומי הקריאה, הכתיבה, החשבון והלמידה. כל זאת לצד כלים שבוחנים יכולות קוגניטיביות והיבטים רגשיים. המטרה היא לא רק לראות את התוצאה הסופית אלא לבחון את הדרך שבה הנבחן עובד, סוג הטעויות שנעשו, קצב ביצוע המשימות ואופן ההתמודדות עם הקשיים השונים.
לאחר השלמת כל המבחנים והבדיקות אפשר להסתכל על כלל התוצאות כמכלול. עם כל הנתונים ניתן להשוות בין התחומים, לחפש את הפערים ולעקוב אחר דפוסים שחוזרים על עצמם. המטרה היא להבין כיצד היכולות הקוגניטיביות, הרגשיות והלימודיות משתלבות זו בזו. בסיום ניתן להבין את המקור לקושי הנקודתי ולראות את התמונה המלאה.
בסיום התהליך מתקבל סיכום מקצועי שמציג את החוזקות, הקשיים והמשמעות של הממצאים השונים. בהתאם לצורך ולנתונים יינתנו המלצות להתאמות לימודיות, אסטרטגיות למידה, תמיכה רגשית וייתכן שההמלצה תהיה להמשיך בבירור או שתינתן הפנייה לאיש מקצוע נוסף. הערך של האבחון הוא ביכולת להפוך את התוצאות לתוכנית פעולה ברורה.
ישנם מצבים שבהם ההמלצה לבצע אבחון פסיכודידקטי מגיעה לאחר שכבר נעשו ניסיונות לסייע בלמידה אך הקושי ממשיך. במצבים כאלה האבחון מאפשר להבין האם נדרש מענה לימודי בלבד, האם יש צורך בהתייחסות רגשית, קוגניטיבית או מקצועית נוספת.
ככל שהמידע שנאסף רחב ומדויק יותר כך אפשר להתאים את המענה בצורה נכונה ולהימנע מפתרונות כלליים. במרכז גלאי ניתן לבצע אבחון פסיכודידקטי במסגרת תהליך מקצועי ומותאם לגיל ולסיבת הפנייה.
במרכז גלאי – מרכז לאבחון וקידום כישורי למידה יכולים לעזור לילדים הסובלים מלקות למידה.
צרו קשר, שיחת ייעוץ ללא התחייבות!
אבחון קשיי תקשורת והרצף האוטיסטי על ידי פסיכולוגים וניורולוגים התפתחותיים.
אבחון או מבחן דידקטי הוא תהליך באבחנה של לקויות למידה. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מתחום תורת ההוראה, ובו נבדקות יכולות קוגניטיביות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא וכתיבה, זיכרון והתארגנות. מטרת האבחון היא לסייע באיתור סיבות לכשלים לימודיים במטרה לבנות או לשפר תוכנית לימודים מותאמת על מנת לאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות.
בדיקת TOVA היא בדיקה ממוחשבת מסוג CPT) Continuous Performance Test) או בעברית – מבחן התפקוד המתמשך. דוגמאות נוספות למבחנים מסוג זה הם בדיקת ה-BRC, מוקסו וכדומה. הייחודיות של הבדיקה היא שהיא לא דורשת ידע מוקדם של שפה או חשבון לשם ביצועה, כמו בדיקות ממוחשבות אחרות.
אבחון מוקסו : מבחן מוקסו : MOXO TEST : MOXO הינו כלי עזר מדעי שפותח בארץ לאבחון והערכה טיפולית של הפרעות קשב וריכוז. זהו מבחן ממוחשב חדשני
אבחון פסיכודידקטי בוחן את תפקודו הלימודי של התלמיד, ובעצם- תפקודו של אדם בכל גיל ובכל תחומי החיים, מושפע לא רק מיכולותיו השכליות. פעמים רבות אנו מסתכלים על מכלול הגורמים המעורבים בחייו.
שני ילדים בעלי יכולות קוגניטיביות דומות יתפקדו בבית הספר באורח שונה לגמרי אם, למשל, האחד מגיע מסביבה מאוד מטפחת המעודדת אותו לקרוא וללמוד, והשני מגיע מסביבה דלה יותר.
